הכותבת: שלומית זלצר
“בחרתי ללדת עם אפידורל, ואני רוצה להרגיש נוכחת ומחוברת לתהליך הלידה שלי.”
לפני זמן מה הזדמן לי לשוחח עם נעמי בגן השעשועים. בנה הבכור בן שנתיים, והיא עומדת לפני לידה שנייה. נעמי ספרה לי כי בלידה הראשונה סבלה מצירים כואבים במשך שעות רבות והרגישה מנותקת לחלוטין מהפלא הגדול שהתרחש – ירידת נשמה חדשה לעולם. בזמן שנותר לה עד הלידה היא תוהה כיצד תוכל לחוות חוויה שונה, מחוברת לתהליך הלידה ולתינוק שלה. שוחחנו על אפשרויות לעבודה והתמודדות עם כאב – תנועה, נשימה, הרפיה, משככי כאבים.
נעמי סיפרה לי שהיא מתלבטת אם לקחת אפידורל, בעיקר בעקבות אמירות ששמעה מהסביבה כי אם היא יולדת אם אפידורל היא מורדמת, לא מרגישה את התהליך ולא חווה אותו. שיתפתי את נעמי בתחושתי כי אישה הבוחרת ללדת עם אפידורל מקבלת הזדמנות להיות מחוברת ונוכחת בתהליך הלידה שלה באופן שונה, לאו דווקא מהצד הפיזי והעבודה מול הכאב, אלא דרך התודעה, הדמיון והתפילה.
עבור נשים מסוימות האפידורל יכול להיות הדרך הנכונה ביותר להתחבר לתהליך הלידה. הוספתי ואמרתי כי עליה לזכור במהלך הלידה כי הצירים נועדו להניע את היולדת, ועליה להמשיך בעבודה זו באופן מודע. לנוע, לנשום, להרפות. לסייע וללוות את התינוק שלה במסעו לעולם. לאחר הלידה סיפרה לי נעמי שאכן בחרה באפידורל וכך פינתה מקום בתוכה לחוות את הלידה מתוך נוכחות ומודעות.
אם גם היולדת שאת מלווה בוחרת במהלך הלידה או כבר לפניה ללדת עם אפידורל, חשוב שתזכרי – זו הזדמנות עבורה ללוות את תינוקה במסעו לעולם, לסייע לו, מבלי שהיא חווה כאב.
ניהול נכון של לידה אפידורלית יפחית סיכונים ללידה קיסרית והתערבויות אחרות, כאשר העקרון המנחה הוא התייחסות ליולדת ככל האפשר כאילו אינה מקבלת הרדמה. אמנם היא ודאי תהיה מחוברת לצינורות ומכשירים שונים (קטטר להוצאת השתן, עירוי להכנסת נוזלים, מוניטור להשגחה על התינוק וכמובן צינור האפידורל עצמו), אך עלייך להזכיר לה את חשיבות התנועה ושינוי התנוחות בלידה, ולסייע לה פיזית, כמובן. לעיתים יהיה עלייך להיעזר גם במלווים האחרים שאתך. כדי שהיולדת תרצה להמשיך לנוע, הזכירי לה: גם אם אינך כאובה רצוי שתמשיכי להגיב לצירים ולעבוד עמם. הצירים מגיעים כדי להפוך אותך מצד לצד, כפי שהדלת מסתובבת על צירה. הצירים מגיעים כדי לאפשר לך לסלול את הנתיב, הציר ליציאת תינוקך לעולם.
פעמים רבות האפידורל מגיע כאשר היולדת כבר מאד עייפה, כאובה ומתוחה. יהיה נכון לעודד אותה להעניק לעצמה כחצי שעה של מנוחה, בקשי להחשיך את החדר, סייעי לה להירגע על ידי עיסוי עדין, מגע מלטף ומילים טובות. עודדי אותה שההחלטה שקיבלה היא הנכונה ביותר בעבורה בסיטואציה. (קבלי זאת בעצמך, קודם, כמובן) עודדי את היולדת לנוח ולישון. השינה תאפשר לה (וגם לך, התומכת בה) הרפיה ותעניק לכן כוחות להמשך העבודה לאחר מכן.
אחרי המנוחה, חיזרו לעבודת הלידה. תנועה – נשימה – הרפיה.
תנועה- גם על המיטה אפשר ורצוי לנוע! מדי עשרים דקות החליפו תנוחה. צד, בטן, צד שני, גב, ישיבה זקופה. בתוך כל תנוחה חפשו את התנועה. על הצד – סיבובי רגליים הפותחים את האגן, על הגב – נענועים של הגב התחתון ומשחק עם הרגליים באוויר, על הבטן – נענועים עדינים של כל הגוף. גם כאשר כאב הצירים נחלש או אינו מורגש כלל יכול להיות שהיולדת תחוש כאב פיזי, לפעמים בעקבות האפידורל ישנו גירוי וגירוד ברגליים או באזורים נוספים. קומפרסים קרים יכולים להקל על תחושה זו.
אזור הגב התחתון ועצם הזנב עלולים לכאוב משכיבה ממושכת, עוד סיבה לעודד את היולדת לעבור לשכב על הצד, לקבל עיסוי טוב באזור, קומפרס קר או חם יכול גם הוא לעזור לה. עודדי את היולדת להקשיבי לגופה גם כעת לנסות לשמוע את קול הגוף, את התנועות והתנוחות שהוא מבקש, אם יש אי נוחות כלשהי של היולדת נסי להקל עליה בעזרת האמצעים העומדים לרשותך. מגע, עידוד מילולי, שמנים, הומאופתיה.
זכרי את חשיבות הנשימה עבור היולדת ותינוקה, הדריכי אותה לנשימות רכות, עמוקות ומלאות. להקשבה ותשומת לב לנשימה המזינה את כל האיברים, את הרחם והתינוק. כאשר היולדת מגיעה לפתיחה מלאה, השתדלו לא ללחוץ לפני שהיולדת מרגישה צירי לחץ. בדרך כלל גם נשים שיולדות עם אפידורל מרגישות את צירי הלחץ ברמה כלשהי וכך יכולות לסייע בהוצאת התינוק החוצה.
משפטים שאפשר לומר ליולדת:
- נשמי עמוק ורגוע. שימי לב לתחושות בפנים, בבית החזה, באזור הרחם והאגן
- הרפי את שרירי רצפת האגן ונשפי ברכות.
- את זוכרת שהנשימה מגיעה ישר לתינוק שלך? עזרי לו להרגיש טוב יותר, נשמי עמוק ורגוע.
- האם את מרגישה את התינוק? את התנועות?
- מה היית רוצה לומר לתינוקך כעת? הזמיני אותו לבוא לעולם.
הכותבת: שלומית זלצר, הכנה ללידה ותמיכה בלידה.
המידע המפורט לעיל הינו מידע כללי לצרכי העשרה.
בכל בעיה בריאותית יש להתייעץ עם רופא והסתמכות על המידע המפורט לעיל היא על אחריות הקורא בלבד.
