מהי סבוריאה, כיצד מאבחנים אותה וכיצד ניתן לטפל? כל התשובות בהמשך!
מידע כללי על הסבוריאה
הסבוריאה היא מחלת עור נפוצה מאוד. למעשה, כ-2-3% מכלל האוכלוסייה העולמית סובלים ממנה בדרגות הפחות נפוצות שלה ואצל תינוקות עד גיל שנה היא נפוצה עוד יותר. המשמעות שלה היא דלקת של העור והיא מופיעה באזורים בגוף בהם יש בלוטות חלב כדוגמת בתי השחי, האוזניים, הקרקפת, מפשעות ועוד. אצל גברים נפוץ מאוד גם למצוא אותה על באזורים השעירים של עור הפנים.
גורמים ותסמינים
בעוד שנהוג לחשוב שדלקות נובעות מחיידקים, במקרה של סבוריאה לא מדובר על דלקת חיידקית או נגיפית או פטרייתית, אלא דלקת של העור ללא סיבה חיצונית. יחד עם זאת, שינויים הורמונליים, מצבי לחץ ומחלות כדוגמת הפרקינסון, עלולים להחמיר את המחלה. התסמינים של הסבוריאה דומים מאוד לתסמינים של פסוריאזיס, בעיקר בכך שמדובר על אדמומיות בעור עם קשקשים מעל. יחד עם זאת, ישנם הבדלים ברורים בין שתי המחלות, המתבטאים בעיקר באזורים בגוף, שהם הן מופיעות ובהופעה עצמה. לדוגמה, בנגעים של הפסוריאזיס קיים גבול ברור בין החלק המקושקש לבין העור הבריא ואילו בסבוריאה, נדמה כאילו העור המודלק והעור הבריא הם יחידה אחת.
התסמין הנפוץ
התסמין הנפוץ ביותר של הסבוריאה הוא הקשקשים בקרקפת. מתסמין זה סובלים כ-15-20% מהאוכלוסייה העולמית והוא יכול להופיע בדרגות שונות. יש אנשים שמידי פעם בפעם נתקלים במעט קשקשים שנושרים מהקרקפת ויש אנשים, ובעיקר תינוקות, שעל הקרקפת שלהם יש מעין קליפה של קשקשים.
הסיכון
בעוד שהסבוריאה איננה מסוכנת כלל, היא דומה בתסמיניה למחלות אחרות, שבהחלט עלולות להיות מסוכנות כדוגמת זאבת ואיידס. לכן, כאשר מופיעה סבוריאה, בעיקר אצל אדם מבוגר, חשוב לבדוק עם רופא עור ולבצע את האבחון המתאים. בדרך כלל, ניתן לאבחן את הסבוריאה מהמראה שלו בלבד, אך ישנן פעמים, בהן נדרשת בדיקה מקיפה יותר, הכוללת תרבית חיידקים ואף ביופסיה.
מה עושים?
הרפואה הקונבנציונלית מציעה לסובלים מסבוריאה משחות שונות ותכשירים מקומיים. כאשר מדובר על סבוריאה על הקרקפת, ניתן להשתמש בשמפו מתאים. בנוסף ישנם תוספי תזונה ייעודיים.
המידע המפורט לעיל הינו מידע כללי לצרכי העשרה.
בכל בעיה בריאותית יש להתייעץ עם רופא והסתמכות על המידע המפורט לעיל היא על אחריות הקורא בלבד.
