מכירים את המושג “ביעותי לילה”? מה ההבדל בין “ביעות” לבין “סיוט”?
ביעות לילה ראשון
השבוע, בעודי כבר זמן מה מעוניינת לכתוב על הנושא, בני בן השש ואנחנו אתו, חווינו את מה שנקרא בשפה המקצועית “ביעות לילה”. סביב השעה 21:00 נשמעו צרחות היסטריות מחדרו, כמובן שמיד רצנו אליו. הוא התיישב, צרח, החזיק את הראש, היה עם עיניים פקוחות, מביטות במבט חודר ואף קרא לי אמא, אבל הכל היה מתוך שינה. לנו ההורים, זאת הייתה חוויה מפחידה, מלחיצה, תחושה של חוסר אונים ובהלה. הילד שלנו נראה סובל, צועק, היסטרי וכאוב. אנחנו הורים לשלושה ילדים וחווינו זאת לראשונה, כנראה בשל כמה ימים של מחלה ומחסור בשעות שינה.
חשוב לי לשתף אתכם בחוויה, כי ברגע שמכירים, יודעים ומודעים לתופעה, קל יותר להתמודד עמה ולהכילה. יש הטוענים, כי תינוקות חולמים עוד מהיותם עוברים ברחם אימם. תנועות עיניים מהירות, תנועות גפיים שינוי בקצב הנשימה והבעות פנים שונות, מעידים על כך שילד חולם. לרב החלומות, הם מתוך חוויות היום. בקרב תינוקות קטנים, החוויות הן בעיקר תחושתיות, התינוק מוצף גירויים חדשים, קוליים, חזותיים ובעיקר תחושתיים. ככל שילד גדל ומתפתח , כך גם החלומות שלו נעשים מורכבים ומוצפים יותר.
האם “ביעות” הוא חלום רע?
אז מה זה בכלל ביעותי לילה? מה זה סיוטי לילה והאם יש הבדל ביניהם? מתי זה קורה? מה גורם לביעותים או לסיוטים? איך אפשר לעזור לילדים שחווים סיוטים בלילה? שני מצבים לא נעימים, להורים ולילדים, כיצד מזהים ואיך מתמודדים.
ביעותי לילה
מצב בו נשמע בכי היסטרי מתוך שינה , ללא יכולת לתקשר עם הסביבה. התינוק/פעוט/ ילד שלנו, לא במצב ערות! הוא יכול להיות עם עיניים פקוחות, לדבר, לקום, ללכת ולצעוק אך הוא ישן ואינו מודע למתרחש. הילד נראה במצוקה, אך בזמן הביעותים הוא אינו חווה מצוקה כלל. ברב הפעמים, בבקר לא יזכור את שחווה. ביעותי לילה יכולים להופיע כבר מגיל חצי שנה ולהמשיך לרב עד גיל בית הספר. ביעותי הלילה מופיעים בחלקו הראשון של הלילה, בזמן שינה עמוקה ולא בזמן שנת חלום.
הסיבות לביעותי הלילה יכולות להיות עייפות יתר, מחלה-חום גבוה או/ו יציאה מהשגרה. לא נמצא קשר לבעיה רגשית או לחוויה טראומתית. ביעותים יכולים להופיע במשך מספר לילות ולחלוף לתקופה ארוכה. כהורים אנחנו חוששים, מבוהלים מהבכי הפתאומי וההיסטרי, מנסים להעיר , לעזור ולהבין . מכוון שהבכי הוא מתוך שינה, והילד /התינוק אינו מודע למתרחש, נוכל לעזור רק אם נוודא שהוא בטוח, לא ייפול או ייפגע, נשב לצדו. אם יאפשר, נניח יד או נחבק, עד שיחלוף .כהורים חשוב שננסה לא להיבהל ולהילחץ מהסיטואציה. נסו לא להעיר את ילדכם מהשינה העמוקה, ההתעוררות עלולה לגרום לבהלה וליצירת פחדים חדשים.
סיוטי לילה
סיוטים, חלומות רעים, הם הדבר המוכר לכולנו. זאת תופעת שינה נפוצה, הנחשבת לחלק מההתפתחות הנורמלית. בניגוד לביעותי לילה, סיוטי לילה הם חלומות בעלי תכנים מפחידים הגורמים לילד לקום בבהלה. הסיוטים לרב מתרחשים בשלב השינה הפחות עמוק ולכן, את רוב הסיוטים הילדים יזכרו גם בבקר. רב הסיוטים, נחלמים בשעות שלקראת הבקר. צפייה מרובה בטלוויזיה , לפני השינה, בעיקר בתכנים מפחידים, מתח, לחץ, או/ו עייפות יתר יכולים לגרום לסיוטי לילה.
כשילד מתעורר מחלום רע או סיוט, חשוב לתת לו תחושה של בטחון, אהבה, חיבוק ולשהות לידו כמה שיצטרך. אפשר להציע חפץ מוכר שיעזור להירדם שוב, אבקת קסמים “שמגרשת” את החלומות, להציע להדליק מנורת לילה. עם ילדים גדולים יותר כדאי לשוחח על החלום, לשתף אותנו מה הפחיד אותם, לתת מקום ומענה לפחד שלהם, לא לבטל את הפחד. השיחה על כך, מקנה להם בטחון, משחררת את הפחד, נותנת מקום ומענה לחששות ומובילה לתחושת הקלה ושחרור.
במקרים בהם הסיוטים חוזרים בתדירות גבוהה ויום יומית ומשפיעים גם על זמן ההערות, כדאי להתייעץ עם גורמים מקצועיים. בשני המקרים, מומלץ להקפיד על זמני וחלונות השינה של הילד, להקפיד על טקס שינה קבוע ומרגיע, לתמוך ובעיקר לדעת שזה טבעי, זמני וחולף.
עינת בורקין לייזר
יועצת ומלווה שינה מלידה ועד גיל חמש.
המידע המפורט לעיל הינו מידע כללי לצרכי העשרה.
בכל בעיה בריאותית יש להתייעץ עם רופא והסתמכות על המידע המפורט לעיל היא על אחריות הקורא בלבד.
