מאת: שרון פליישר
הקשר בין מעשה האהבה לבין הלידה מתחיל בראש ובראשונה בזרע שניטע מהאיש אל רחם האישה שם הוא מתפתח לעובר ומבשיל לתינוק שנולד. ההורמונים שנוכחים באותו מעשה אהבה ימשיכו וילוו אותנו לאורך דרך הלידה וההנקה. ההורמון המשמעותי ביותר בתהליכים הוא האוקסיטוצין המכונה גם הורמון האהבה מעורב בכל ההיבטים של מיניות האדם, ובכללם הלידה וההנקה. ידוע שבעת קיום יחסי מין, ובמיוחד בעת אורגזמה, גברים ונשים כאחד מפרישים רמות גבוהות של אוקסיטוצין המסייע ליצירת רגשות של חיבה והתקשרות ביניהם. בדומה לכך, במהלך הגלים (מה שנהוג בפי רוב להיקרא צירים, מילה שמעצם היותה מכווצת וסוגרת את התחושות בפנים) מציפות את האם ואת התינוק/ת כמויות אדירות של אוקסיטוצין, והן נשארות בגופן גם לאחר הלידה. משום כך האם והתינוק/ת מוכנים ומזומנים להתאהב זה בזה עם המגע הראשון ביניהם.
הורמון האוקסיטוצין מניע את תהליך הלידה מהשלב של התכווצות הרחם ואחראי על זרימתה של הלידה. ברגע שהעובר/תינוק מבשיל ללידה הסברה היא שהוא יוזם שליחה של אותות מתוך הריאות שלו שמבשילות אחרונות ומעידות שהוא יכול לנשום באופן עצמאי מחוץ לרחם. התינוק מפריש סטרואידים שמייצרים קורטיזול ובכך מפעילים את הריאות ומגרים את השיליה לייצר פרוסטגלנדינין (אותם הורמונים שנמצאים גם בנוזל הזרע) שמרככים את צוואר הרחם והוא מתחיל לייצר אוקסיטוצין. האוקסיטוצין של התינוק מגיע אל האם שנמצאת בחיבור והרמוניה אליו תוך עצמה וכך גם היא מתחילה לייצר את האוקסיטוצין שלה, שאחראי על הכיווץ של הרחם ומייצר את הגלים (הצירים) כיווצי רחם מועצמים ומקדמים לפתיחה מלאה של הרחם ולפליטת התינוק לעולם ובכך מתגלגלת הלידה.
כשרוצים להניע התחלת תהליך של לידה טוב להרפות לחוכמה הטבעית של הגוף, יש נשים שמכינות את גופן לפני הלידה באמצעות עיסוי פרינאום ותמציות צמחים מתאימות ועדיין יש לידות שהתחושה היא שלא מתחילים סימנים ללידה והריונות עלולים לקבל קולות חיצוניים ופנימיים של דאגה לשלום העובר ככל שהוא ממשיך לשהות ברחם. לכן לעשות אהבה כדי להניע לידה, זו לא אגדה. הפעולה הטבעית הזו שפותחת את תהליך הלידה בחיבור לטבע שלנו ובחיבור לאהבה שלנו בעצם מתקבלת בפשטות בקיום יחסי מין ונרחיב על התהליך ההורמונאלי כעת. אותם ההורמונים שמשתחררים פיזית וחומרית במעשה האהבה הכרחיים להתחלת הלידה.
הורמוני הפרוסטגלדינים שנמצאים בנוזל הזרע של הגבר הם אותם ההורמונים שניתנים בצורה סינטטית ומרוכזת בבתי החולים בכל מיני צורות לזירוזים. חלק מהבלון או הפרופס בנרות שמציעים לנשים להחדיר או ליטול להבשלת תנאים ללידה. לכן במעשה אהבה יתקבל תפקיד כפול של ריכוך צוואר הרחם ושל השראת צירים פיזיולוגיים המאמנים את הרחם ללידה, שמונעים משחרור האוקסיטוצין במוחה של האישה. גם שימוש בתמציות צמחים מסוימות יכול לסייע בהכנה של הרחם ללידה, להניע את הרחם להתכווץ ולהרפות ולייצר את גלי הלידה (רק כשהתינוק באמת מוכן להיוולד). כך באופן סימבולי, תורם אב התינוק/ת בפתיחת הדלת לעולם החיצוני התינוק/ת.
התברגות ראש התינוק ברצפת האגן מעלה את הפרשת האוקסיטוצין וככל שהראש יורד יותר ועובר בנרתיק ועד ההגעה שלו אל הפרינאום אל שלב ההכתרה עולה רמת האוקסיטוצין בדם כך שבשלב שהכתר של התינוק מבצבץ החוצה מהפות רמות האוקסיטוצין בגופה של האם הן הגבוהות ביותר בזמן הלידה. במהלך הלידה המתח המיני גדל בקביעות הודות לגירוי של כאב. כאשר המתח מגיע לנקודת שיא, בסוף השלב הראשון, שלב היפתחות הרחם עד לפתיחה מלאה. ואז מתחיל תהליך הפריקה, מאופיין על ידי התכווצויות בלתי רצוניות דרך הגוף כולו, ולבסוף מתרכז בשרירי ריצפת האגן והפות ומסתיים ברפלקס הפליטה העוצמתי של התינוק. תחושת הפורקן דומה גם ברמה הרגשית והמנטאלית לפורקן מיני כמו במעשה האהבה.
למרות שתהליך הלידה שייך למיניות נשית, גם בן/ת הזוג או המלווים יכולים להשתתף בחוויה, כל זמן שהוא/יא נמצא/ת מבחינה רגשית בקצב הלידה . חיבוק מלא אהבה מבן/ת הזוג, נשיקה עסיסית, יכולים להעלות את הלידה על התדר המיני שלה. כשבן/ת/ הזוג נמצא/ת בקרבת היולדת ברגע הלידה, התחושות האינטנסיביות של אהבה אימהית כלפי התינוק/ת מגיעות גם לבן/ת הזוג, וגורמות לאם היולדת להתאהבות מחודשת גם בבן/ת הזוג ולחיבור לאחדות המשפחתית שמתרחבת ברגע הלידה.
מה מעודד יצירת אוקסיטוצין?
- מגע אוהב בסביבה בטוחה
- סביבה חשוכה ונעימה
- שקט אווירה אינטימית כמו כזו שמיוצרת במרחב מיני.
מה מפריע לייצור האוקסיטוצין? (מעודד יצור אדרנלין – הורמון שמפריע לזרימת הלידה).
- פחד או חרדה כתוצאה מגורמים חיצוניים. אנשים זרים, רעש, הפרעות, ריח לא נעים, אור חזק, הרגשה של חשיפה, העברה ממקום למקום, שאילת שאלות, ריבוי מטפלים, בדידות, ריבוי בדיקות פתיחה.
- פחד או דאגה מגורמים פנימיים.
- דאגה לבריאות העובר.
- פחד מקרע בפרינאום פחד מכאב.
מה המשמעות של ירידה בכמות האוקסיטוצין במהלך השלב השני של הלידה?
לידה איטית עם גלים (צירים) מרוחקים, חוסר התקדמות הלידה, שלב שני מוארך, עם חוסר רצון או צורך ללחוץ. בשלב זה יציעו בלידת בית חולים שיש בה התערבות רפואית תוספת של פיטוצין שהוא ההורמון הסינטטי שמדמה את פעולת האוקסיטוצין ופועל לייצור אינטנסיבי של גלים מניעים ללידה פעילה.
“שוב ושוב ראיתי, כי הדרך הטובה ביותר להוציא תינוק, היא ע”י התגפפויות והתלטפות עם אהובך. בדיוק באותה הדרך שנכנס כך ייוולד התינוק.” מתוך מיילדות רוחנית/ אינה מיי
הלידה הינה תהליך עוצמתי והרבה מהנשים יחוו אותה כתהליך שמעורב בו כאב. למעשה נחוץ שינוי תפיסתי בהתייחסות לכאב שקיימת במצב שיגרתי בו הכאב הוא הדרך של הגוף לזעוק שמשהו לא בסדר, במצב של לידה העוצמות המטלטלות שעשויות להתפרש ככאב הן הסימן שהכל מתנהל בכיוון ומזמין את האישה להתמסר לכאב, לתת לו להיות כ-אב, כמו אבא שחי בתוך הגוף ונותן לו את האות להיות בתנועה. תנועה ספונטנית, ילדית ומשוחררת מעכבות. הכאב כמו אבא שמרשה לילדה לשחרר קולות כי זה מה שעולה בספונטניות. אם זה קולות של עונג.
סיפור על לידה שליוויתי בבית היולדת, בן הזוג אמר לאישה שבטח השכנים חושבים שהם עשו סקס מאוד פרוע הלילה לפי הקולות שעלו מין הבית. שחרור של קול, אם זה קול של צעקה של כאב, הכל מותר, הכל מאופשר, כל קול הוא ביטוי וכל ביטוי של עוצמות שעוברות בפנים משחרר ומפנה החוצה לעוד רגיעה להיכנס ולשחרור של אנדורפינים שהם משככי הכאבים הטבעיים של הגוף. ובאותה הנשימה גם הנשימה. הרפיה/ נשימה מלאה/ נשימה עם אנחה/ נשימות סוס הכל מותר.
כאשר אישה חופשיה לנוע/לנשום/לגנוח/לצעוק/לבכות/לצחוק כרצונה, היא מקלה על כאביה ומפחיתה את רמות המתח שלה. כשאישה מתמסרת לכאב הגלים העוצמתי דומה הדבר לאפשרות המינית להיכנע ולהינמס לאנרגיה המתעצמת במעשה האהבה, יכולת להרפות את המתח המצטבר בשרירים באמצעות רעד והתכווצויות בלתי רצוניות הנוכחות גם במעשה האהבה ומכונות אורגזמה. יש לשים לב שבלידה בשונה מיחסי מין הגירוי/הכאב מגיע בגלים (צירים). ברגע שיא הגל מיוצר גם הפוטנציאל ליצור אוקסיטוצין וגם הפוטנציאל ליצור אנדורפינים. תהליך זה של יצור האוקסיטוצין גורם לעלייה הדרגתית בתכיפות הגלים ויצור האנדורפינים גורם לסבילות הולכת וגדלה לכאב, כי האנדורפינים הם משככי הכאב הטבעיים של הגוף.
ניתן תשומת לב להפסקות שבין הגלים, היכולת להיכנס להרפיה מוחלטת בין הגלים מאפשרת לאישה להיכנס לכמה רגעים למצב נטול מתח ולרוגע עמוק. מצב בו מתאפשר יצור האנדורפינים. אלו לא רק מסייעים להפחית כאב אלה גם משנים מצב הכרה בלידה, הכרה שדומה להיפנוזה. הכרה המשחררת את האישה מגינוניי הסביבה והתקשורת המנומסת וגורמת לאישה להתחבר למוח הפרימיטיבי שלה, המוח שיודע ללדת. כמות האנדורפינים הגבוהה גורמת לרגע יציאת התינוק להחוות בשמחה ובאושר, ואז הכאב נפסק באחת, האזור של הפות משתחרר מכל המתח שאחז בו ונשארת רק חוויה חזקה של אקסטזה חיובית שממלאת את גופה של היולדת.
לסיכום,
ההתמסרות של האישה לעוצמות ושימוש בטבע הנשי המיני כפי שהוא מוכר לנו ממעשה האהבה יאפשרו ללדת לידה משוחררת מעכבות. שימוש באותם המפתחות שנוכחים גם במעשה האהבה, הקשבה וכבוד לקצב ההתמסרות של הגוף לתהליך, ריכוז התודעה והאנרגיה להתמקדות בתהליך, תנועה חופשית וזורמת של האגן, שחרור של קול בלסת רפויה ובגרון פתוח, נשימות עם שאיפות עמוקות ונשיפות ארוכות ומלוות באנחה והרפיה יאפשרו לפרוק את המתח שמצטבר באזור צוואר הרחם, רצפת האגן והפות וכך ברגע שהתינוק/ת יוצא/ת נותרות רק התחושות האקסטטיות של אהבה, סיפוק, הודיה והכרת תודה וכן האנרגיה הרכה שמציפה את האם כלפי התינוק. רטטי הלידה הופכים לרטטי אהבה ומהווים את נקודת הפתיחה וההתפתחות ליחסים בין האם לתינוק/ת שלה.
כותבת המאמר היא “שרון פליישר – דולה לידה בטבע האהבה” מטפלת ומלווה נשים בתהליכי מודעות וחיבור למין היותנו, מכינה נשים ללידה מתוך חיבור להוויה נוכחת ואוהבת ומלווה לידות בריאות ומעצימות.
אמא לשני בנים שנולדו בלידות שמחוברות לטבע האהבה מקבלת ומטפלת באזור השרון עמק חפר ומנשה.
טלפון: 050-6672552
