דיכאון לאחר לידה והנקה‎

מאת: ורד לב

נשים לאחר לידה עלולות לסבול משינויים הורמונליים למיניהם שעשויים להתבטא גם בתחושות של דכדוך, עצבות וחוסר בטחון. מצב זה קרוי “בייבי בלוז” והוא טבעי ונורמלי ובדרך כלל אינו נשאר כך במשך זמן רב. אישה שתופעות אלה אינן חולפות עבורה לאחר מספר ימים או שבועות ממועד הלידה, ואף מחריפות עשויה לסבול מדיכאון אחרי לידה.

הסטטיסטיקה מדברת על כך שאישה 1 מכל 7 יולדות סובלת מדיכאון אחרי לידה בשנה הראשונה לאחר שילדה.

במצב זה היא עשויה להתקשות לטפל בתינוק שלה, להגיב לצרכיו ואף להבין למה הוא זקוק. לכן יש צורך לערב גורם טיפולי- רופא המשפחה הוא המקום הטוב ביותר להתחיל ממנו, כך גם רופא הנשים ואם ישנה כבר הכרות עם פסיכיאטר או מטפל מסוג אחר, אפשר לפנות דרכו. זהו מצב קליני ידוע שיש לו טיפול וכדאי להתחיל בו כמה שיותר מהר על מנת לעזור לאותה האמא לחזור לתפקוד ולהצליח להתחבר לילדים שלה.

הנקה אינה נחשבת כאחד מגורמי הסיכון לדיכאון אחרי לידה, אולם ההנקה עשויה להיפגע אצל אישה הסובלת ממצב זה. נמצא כי נשים הסובלות מדיכאון אחרי לידה נוטות לגמול מהר יותר מהנקה. זאת מאחר ואימהות אלה צפויות לגשת פחות אל התינוק שלהן, להרגיש בטוחות פחות בטיפול בו, בהחזקתו ובהנקתו, להגיב פחות אל סימני הרעב שלו ולאו דווקא להבין את מה שהוא מסמן להן. כפי הנראה הן פחות יגעו בו ויהיו מרוחקות יותר. ההנקה עשויה להיות עניינית בלבד, רק סביב אוכל ותו לא, לפעמים בזמנים קצובים מראש. פעמים רבות תהיה העדפה להאכלה בבקבוק על פני הנקה ישירה.

אמא שסובלת מדיכאון אחרי לידה לא תמיד מסוגלת לתקשר את מה שעובר עליה ולכן לא תדע לבקש עזרה ותמיכה גם כשהיא חווה קשיים סביב ההנקה, היא עשויה יותר להיות לבד עם מה שעובר עליה, ללא עזרה בבית. לעיתים יתעוררו מתחים בין ההורים בכל הנוגע לטיפול בתינוק ובכלל, כחלק מהשינויים שעוברת המשפחה.

הנקה עשויה לסייע לאישה הסובלת מדיכאון אחרי לידה, כמובן שככל שהיא יותר מודעת ומטופלת זה יכול לתמוך בה יותר. במחקר על כ- 14,000 אמהות מאנגליה נמצא כי נשים שתכננו להניק והצליחו בכך היו בסיכון מופחת של עד 50% לפתח דיכאון אחרי לידה. כמו כן, נשים שהניקו במהלך 8 השבועות הראשונים היו בסיכון מופחת לפתח דיכאון אחרי לידה.

ההנקה מערבת מגע רב בין האם לתינוק שלה. מגע זה עוזר לשחרור הורמונים שתומכים בחיבור (בונדינג), כמו האוקסיטוצין “הורמון האהבה” שיכול לסייע להפחית דכאון אחרי לידה. יש לעודד אמא שסובלת מדיכאון אחרי לידה, או שיש לה את הנטייה לכך, להימצא כמה שיותר במגע צמוד עם התינוק שלה- מגע עור בעור. אם לצורכי הנקה ואם לצרכים אחרים. ישנן אמהות שמתארות את ההנקה כחוויה מעצימה מאד עבורן, כנקודת אור כמעט יחידה בקשר שלהן עם התינוק במצב הדיכאוני.

ישנה נטייה גבוהה יותר ללקות בדיכאון אחרי לידה אצל מי שחוו דכאון או חרדה בעבר ולכן כדאי לקחת זאת בחשבון ולהיערך עם תמיכה מתאימה עבור האמא. הטיפולים המוצעים כיום לנשים הסובלות מדיכאון אחרי לידה כוללים טיפולים תרופתיים, פסיכותרפיה מסוגים שונים וטיפולים מתחומי הרפואה המשלימה. מרבית הטיפולים התרופתיים מתאימים גם בתקופת ההנקה ויש לשוחח על כך עם הפסיכיאטר המטפל.

מסר לאנשי מקצוע

ההנקה עשויה להיות הדבר הראשון שאישה בדיכאון אחרי לידה, ומי שמטפל בה, יחליטו לוותר עליו. אולם חשוב להבין שכדאי לעודד אמהות אלה לשמר את ההנקה, כי היא עשויה לעזור להן להתמודד טוב יותר. נושא המגע עור בעור הוא מאד משמעותי. נשים שזוכות לגעת בתינוקות שלהן יכולות לעזור לעורר את מערכות הגוף והרגש שלהן בצורה משמעותית שעשויה לסייע עד מאד להתמודדות ולתיפקוד עם הדיכאון.

חשובה פה התמיכה באותה האם- מקצועית, ריגשית ומשפחתית. אמהות אלה עשויות להתמודד עם אתגרי הנקה באופנים אחרים לגמרי מאמהות שאינן חוות דיכאון אחרי לידה. מעבר לעזרה ולסיוע בהנקה, יש לחשוב על תמיכה באמהות אלה גם סביב עזרה במטלות הבית ובטיפול בתינוק ותמיכה בה עד שמצבה מתייצב. כדאי, כמובן, גם לחשוב על בן הזוג ועל שאר בני המשפחה.

תמיכה בהנקה

ניתן למצוא תמיכה בהנקה אצל יועצות ומדריכות הנקה בקופות החולים השונות ובטיפות חלב בקהילה. אפשר לאתר יועצות הנקה לפי אזור המגורים באתר של “האיגוד הישראלי ליועצות הנקה מוסמכות” www.iaclc.org.il המדריכות של ליגת לה לצ’ה מספקות תמיכה לנשים בנושאי הנקה ויכולות גם להפנות הלאה במידת הצורך www.lllisrael.org.il

מראי מקום

הולר הררי, ל. (2005), “הנקה ודיכאון אחרי לידה, האם יש קשר?” [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 2/1/2017 מאתר פסיכולוגיה עברית www.hebpsy.net/articles.asp?id=492

Borra, C., Iacovou, M., Sevilla, A., New Evidence on Breastfeeding and Postpartum Depression: The Importance of Understanding Women’s Intentions, Matern Child Health J (2015) 19: 897.
www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25138629

The Academy of Breastfeeding Medicine Protocol Committee. ABM clinical protocol No. 18. Use of antidepressants in nursing mothers. Breastfeed Med. 2008;3:44–52
www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4523038

ורד לב היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC, נטורופתית N.D. ומדריכה בליגת לה לצ’ה.
עוסקת בייעוצים פרטניים, מתן הרצאות, כתיבת מאמרים וניהול בלוג וקבוצות פייסבוק בנושאי הנקה, תזונה ובריאות.
מחברת שותפה של “המדריך הישראלי להנקה”.
מתגוררת במדרשת בן גוריון עם בעלה וארבעת ילדיהם.

המידע המפורט לעיל הינו מידע כללי לצרכי העשרה.
בכל בעיה בריאותית יש להתייעץ עם רופא והסתמכות על המידע המפורט לעיל היא על אחריות הקורא בלבד.