לידה היא מסע המורכב משלבים עם מאפיינים שונים ואנחנו לא יודעים מראש איך תתקדם. לכן, כשמדובר על התמודדות עם כאב בלידה, חשוב להתייחס לשלבים השונים והכלים להתמודדות בכל שלב. בחלק זה נדבר על הדרכים הטבעיות להתמודדות עם כאב בלידה
כל אישה היא עולם בפני עצמה
מאחר שכל אישה היא שונה, לכל אחת יתאימו דרכים אחרות. מה שחשוב בעיני בהקשר של ההתמודדות עם הכאב בלידה (ובכלל), היא להיות פתוחה ולא מוכוונת מטרה ונעולה על דרך מסוימת. תמיד חשוב לזכור מה חשוב בלידה (להעניק תינוק/ת את הדרך הבריאה והבטוחה ביותר עבורו ועבורך) ולזכור שהלידה איננה תחרות. כשבאים עם החלטות מקדימות והמציאות פתאום משתנה, הדבר עלול להיות כרוך בתחושת אכזבה או פחד. בכלל, אני ממליצה בהקשר של לידה, להתייחס לכאן ועכשיו. אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות מה יתפתח ולכן עדיף לקבל החלטות בהתאם לנתונים ברגע נתון.
התמודדות עם כאב בשלב הלטנטי:
בשלב הלטנטי (החלק הראשון של השלב הראשון בלידה), את עוד בבית. בד”כ מתחילים צירים ספורדיים, לא כואבים במיוחד וקצרים. ההתרגשות גדולה ואת רוצה כבר לעשות המון דברים, אבל ההמלצה שלי היא, לנסות להמשיך ולנוח. פשוט לשמור כוחות. אם זה בלילה, לנסות לחזור לישון, אם זה ביום, פשוט לנוח. כשהצירים יהפכו צפופים יותר, עוצמתיים יותר וקרובים יותר, הגוף שלך כבר יוביל אותך. אחד הדברים שמגבירים כאב הוא הפחד. באופן טבעי, אנחנו מתכווצות מול פחד מכאב. הכיווץ מעצים את הכאב וכך נוצר מעגל פחד/כאב שמזין את עצמו. לעומת כמעט כל כאב אחר בו אנחנו נתקלות בחיים, בו הכאב מבשר על משהו שלילי – פציעה או מחלה, בלידה הצירים (כאב) הם ההתקדמות. הצירים הם המנוע לתהליך הלידה ולכן, מקרבים אותך את היעד, המפגש עם התינוק/ת שלך. הרי לא יכול להיות שאירוע עוצמתי כזה של לידה של נשמה חדשה לעולם, יעבור “על הדרך”. זהו סוג של “טקס מעבר” המשמעותי ביותר בחיים. זהו “סוויץ” בראש שקשה לעשות, אבל הכנה מוקדמת, הבנה והפנמה יעזרו לך בשלב זה.
אז איך אפשר להקל על הכאבים באופן טבעי בשלב הלטנטי, כל עוד את ללא משככי כאבים ואם את ממשיכה ללידה פעילה, ללא משככים כלל?
- נשימה- הדבר הכל כך בסיסי הזה, הוא כלי מופלא להרבה דברים, בניהם, להקלה על הכאב. הנשימה צריכה להיות נשימה עמוקה לבטן, כאשר שואפים דרך האף ונושפים דרך הפה בספירה כפולה, או פשוט במשך זמן ארוך יותר מהשאיפה. אפשר ורצוי גם להוציא קול נמוך בנשיפה. כשאת נושמת, נסי לדמיין גלגל הצלה של בריכה סביבך ושאת דוחפת אותו כשאת ממלאת את האוויר לבטן. נשימה הוא כלי אדיר לכל אורך הלידה, אם כי יש שוני בשלבים השונים. נשימה זו מומלצת לרוב שעות הלידה. נשימה דורשת תרגול, עוד במהלך ההיריון. תרגלי בכל יום כמה דקות של נשימות טובות כאלו, כדי שבלידה הכלי הזה כבר “יישב לך בגוף”.
- תנועה- תנועה היא חיים. סיבובי אגן בעמידה, או על כדור פיזיו, אגן קדימה ואחורה, רביצה על הרצפה עם הישענות קדימה על כדור פיזיו והמשך תנועות, הרמת רגל אחרי רגל, הרמת רגל אחת על שרפרף וניעות באגן ועוד ועוד. התנועה תורמת להתמודדות עם הכאב ובמקביל היא גם עוזרת לתינוק/ת להתבסס באגן. רצוי שהגוף יהיה אנכי, בדרך זו תוכלי להיעזר בגרביטציה כדי שהתינוק/ת ירד באגן ביתר קלות. בשכיבה על הגב בד”כ הצירים כואבים יותר. אם את מתעייפת, שכבי על הצד עם כרית בין הרגליים. הגוף שלך כבר יספר סיפור ואת לכי איתו.
- מקלחת- מים מאוד עוזרים להתמודדות עם הכאב ואת יכולה להעביר זמן מה במקלחת. חשוב להקפיד לא להיכנס למקלחת אם את לבד בבית, מחשש לירידה בלחץ דם. דבר נוסף שחשוב הוא שהמים לא יהיו חמים מידי, מים פושרים. אם את כבר בחדר לידה ורוצים לנטר את העובר, אפשר לבקש מוניטור אלחוטי וניתן להיכנס איתו למקלחת.
- מגע- מגע המשרה ביטחון יכול לעשות פלאים. מעל עצם הזנב ישנה עצם הנקראת עצם הסאקרום. במקום זה מתרכזים הרבה עצבים. עיסוי של האזור עם כרית כף היד בתנועות 8 או בלחיצה פנימה אל מול ציר יכולה להקל מאוד. כדאי לעשות זאת על ידי מלווה שנמצא מאחורי היולדת ותמיד אחרי שביקש רשות (מסיבות רבות). בתנוחה בה היולדת נשענת עם הפנים לקיר, ניתן להניח את היד השנייה על תחתית הבטן, דבר שתורם לתחושת האיסוף. גם “תפיסת” הירכיים נותנת תחושה אסופה ומקלה. חשוב לזכור ש”ברגע האמת” יתכן שמי שאוהבת מגע בד”כ, פתאום לא תרצה ולהיפך. המלווה צריך לזכור שבלידה מומלץ להשאיר את האגו בבית וחלילה לא להיפגע. יש נשים שלא ירצו שהמלווה יזוז מהם כל הלידה ויש נשים שפחות.
- דמיון מודרך- יש נשים שדמיון מודרך יעזור להם לכוון את המחשבות והאנרגיה ולזכור את תכלית הכאב. דמיון מודרך בו את מדמיינת איך כל ציר מביא לפתיחה פנימית, כמו פרח שנפתח למשל.
- הרפיה- צירים באים והולכים כמו גלים. מתחילים, מתעצמים ויורדים. בין הצירים יש הפוגות. בהפוגות בד”כ לא יהיה כאב כלל. לידה פעילה מתחילה כשהצירים הם בערך כשלושה צירים בעשר דקות, למשך כדקה. זה אומר שבעשר דקות יהיו כשלוש דקות של כאב, וביתר הזמן הפוגה. נסי להתמקד בהפוגות ולנוח בהן. לחשוב “כאן ועכשיו”. אם עכשיו לא כואב אז לא כואב. תיהני וברכי את ההפוגה במקום לדאוג מהציר הבא. כשאת דואגת מהציר הבא, את “מבזבזת” את ההפוגה בדאגה וכיווץ. אגב, “כאן ועכשיו” היא מנטרה שמאוד מומלץ לזכור אותה לאורך כל הלידה. תמיד להתמקד בכאן ובעכשיו, זה הדבר היחידי שבטוח שקורה. אם בהמשך יהיו דברים אחרים, תדעי להתמודד גם איתם.
מוצר נוסף שיכול להקל הכאב הוא טנס – טנס הוא מכשיר הפועל על בטריות שבו מחברים באמצעות מדבקות לאזור בגב התחתון חיבורים שמשדרים פולסים חשמליים לאזור הסאקרום ובכך מקל על הכאב. השליטה על הפעלתו היא בידי היולדת. את המכשיר ניתן לשכור מיד שרה וממקומות נוספים. מומלץ לפתוח, לקרוא את ההוראות ולנסות עוד לפני הלידה, כדי לא להתעכב על “מנהלות” בזמן אמת. בטנס אפשר להשתמש לאורך כל הלידה החל מהשלב הלטנטי בבית ועד הסוף. כמובן שאם בוחרים אלחוש תרופתי הוא יחליף את הטנס בשלב זה.
לסיכום,
יש הרבה מה לעשות כדי להקל על הכאב בלידה. הכנה טובה, הבנה של התהליך והאפשרויות הקיימות ותמיכה פעילה במהלך הלידה, בהחלט יכולים לעזור בהתמודדות.
ורד גולן
054-466-6252
דולה, הכנה ללידה, דולה פוסט וקאוצ’רית.
