מאת שרית מסילתי , דולה ומדריכת הנקה .
קרישיות יתר, מהי?
קרישיות יתר (בלעז-תרומבופיליה) היא נטייה נרכשת או תורשתית/גנטית/מולדת, שעשויה להיות זמנית או קבועה , וגורמת לפגיעה במנגנון מערכת קרישת הדם. נטייה זו עלולה ליצור קרישי דם – נקרא גם “פקקת” בתוך כלי הדם (ורידים ו/או עורקים) עלולה לגרום לתחלואה, לנכות ואף למצבים מסכני חיים . כאשר קרישיות היתר עוברת בתורשה, היא עוברת בדרך כלל מההורה לילד, ולכן פעמים רבות קיים סיפור משפחתי של קרישיות יתר, אך לא תמיד.
הריון, מהווה כשלעצמו מצב של נטייה לקרישיות יתר. מרבית הנשים עם קרישיות יתר לא יסבלו מסיבוכים בימי חייהם, אולם הן בעלות סיכון גבוה יותר לפתח תסמינים של קרישיות יתר בהריון, לעומת אלה, שאינן נשאיות של קרישיות יתר .
קרישיות יתר בהריון
כאמור, לנשים עם קרישיות יתר בהריון, סיכון גבוה יותר לפקקת ורידית או עורקית במהלך הריון, אם כי לרוב לא תהיה בעיה כלל. בשנים האחרונות הסתבר כי לסיבוכי הריון כמו הפלות חוזרות, רעלת הריון חמורה, עיכוב צמיחה תוך רחמי (IUGR) היפרדות שליה , מות עובר ברחם בטרימסטר שני ושלישי ולידה מוקדמת, יש קשר ברור עם קרישיות היתר. סיבוכים אלו הינם הסיבות המובילות לתמותה ותחלואה אימהית ועוברית בהריון. כאשר סיבוכים אלו מתרחשים בהריון, נאלצים הרופאים לעיתים ליילד לפני הזמן והתוצאה היא לעתים קרובות פגות על כל סיבוכיה. הנטייה המוגברת לקרישת דם, גורמת כפי הנראה לקרישת יתר בשליה וכתוצאה מזה, לירידה בהספקת הדם לשליה . ירידה בזרימת הדם השליתית , ופגיעה בכלי הדם האימהיים המספקים דם לשליה ובכך מהווים גורם להתפתחות סיבוכי היריון .
כיצד מאבחנים קרישיות יתר בדם ?
האבחון מתבצע באמצעות מספר בדיקות דם פשוטות. בדיקות גנטיות – כלומר, בודקים האם קיימים שינויים ברצף ה – DNA בתאי הדם שיכולים לגרום למצב של קרישיות יתר. בדיקת רמות של גורמי קרישה בדם ובדיקות להימצאות נוגדנים הגורמים אף הם לקרישיות יתר.
כיצד מטפלים בקרישיות יתר בהריון ?
הטיפול במצב של קריש דם קיים או במניעה שלו הוא שימוש בתרופות נוגדי קרישה. התרופה הנפוצה כיום וניתנת בהזרקה תת עורית מדי יום נקראת קלקסן. לעיתים ישנם מצבים של קרישיות יתר נרכשת, שבה הרופאים שוקלים להוסיף גם אספירין. המינון למתן קלקסן הוא בדרך כלל נגזרת של משקל היולדת. רופא המתמחה בהריון בסיכון, יקבע מה המינון הדרוש לכל אישה. טיפול לאם במהלך ההיריון באמצעות נוגדי קרישה ומעקב צמוד של רופא מומחה בתחום, מאפשר למנוע הישנות סיבוכי הריון. הטיפול המפורט מעלה את הסיכויים להמון נשים בארץ ובעולם לסיים את הריונן בהצלחה מרובה.
האם קיים טיפול מניעתי לקרישיות יתר בהריון ?
אם אישה סבלה מסיבוכי הריון בעבר ונבדקה ונמצא כי יש נוכחות נוגדנים מסוימים בדמה, מומלץ ברוב המקרים לתת לה טיפול תרופתי מונע של נוגד קרישה במינון המותאם למטופלת גם במהלך ההיריון וגם במשך תקופת משכב הלידה (שישה שבועות שלאחר הלידה).
האם הלידות של נשים שמאובחנות עם קרישיות יתר שונות מלידות “רגילות ” ?
הנטייה היא ליילד את המטופלת סביב המועד המשוער, לא לאחריו, מחשש לסיבוכים. בנושא האלחוש האפידורלי, במקרה של נשים המטופלות בקלקסן במינון המניעתי הנמוך יותר (40-60 מ”ג) ניתן להזריק אפידורל לאחר המתנה של 12 שעות ממתן הזריקה האחרונה של קלקסן. בעוד שבמקרה של נשים שמקבלות קלקסן במינונים גבוהים יותר, יש צורך בהמתנה של 24 שעות.
לאחר הלידה חשוב להקפיד על שתייה מרובה, תנועתיות ולבישת מכנסיים/גרביים אלסטיים. נשים שקיבלו טיפול נוגד קרישה במהלך ההיריון ימשיכו לקבל את הטיפול גם בתקופת משכב הלידה (למשך 6 שבועות) ונשים עם גורמי סיכון שלא טופלו בזריקות נוגדות קרישה במהלך ההיריון, יקבלו בחלק מהמקרים טיפול מניעתי של 5-7 ימים לאחר הלידה .
לסיכום,
- קרישיות יתר הינה נטיה שיכולה להיות נרכשת או מולדת ועלולה ליצור קרישי דם-פקקת בתוך כלי הדם.
- לאבחון, נדרשות מספר בדיקות דם הנבדקות במעבדה לאיתור הגורמים השונים שיש במערכת הקרישה בדם.
- לחלק די גדול מהסיבוכים בהריון יש קשר ברור לקרישיות יתר.
- טיפול מתאים בנוגדי קרישה ומעקב ע”י רופא מומחה במהלך ההריון והלידה, יעזור לסיים את ההריון בהצלחה מרובה.
- הטיפול מאוד בטוח וסיכויי המניעה מאוד גבוהים.
- ניתן ללדת לידות רגילות ואף לידות מאולחשות אפידוראלית (לאחר המתנה של 12/24 שעות ממתן מנה אחרונה של קלקסן, תלוי במינון), גם תחת טיפול של נוגדי קרישה.
המשך הריון נעים וקל ולידה טובה
שרית מסילתי
דולה ומדריכת הנקה
