בגישה ההוליסטית, אין חשיבות לחלוקת תהליך הלידה לשלבים אלא היא רואה אותו כשלם מתחילתו ועד סופו. עם זאת, חשוב לי להציג לפנייך את 2 החלוקות העיקריות לפיהן לרוב מסתכלים על הלידה. ישנן יולדות שחלוקה זו עשויה לעזור להן לעבור שלב שלב בידיעה שהן מתקדמות ויש אחרות שיעדיפו שלא, בדומה לכך שישנן נשים שלא רוצות לדעת באיזו פתיחה הן וישנן כאלו שכן. אני מעודדת אותך לבחון בעצמך איזו מהאפשרויות מתאימה לך וכמובן שתמיד תוכלי לשנות את דעתך.
השלב הראשון – מתחילת הצירים ועד פתיחה מלאה המתחלק בעצמו לשלושה תתי שלבים:
- השלב הלטנטי – שלב זה מתחיל לעיתים בתחושה עמומה בבטן התחתונה או בגב בדומה לווסת. יתכן שתרגישי התקשויות של הבטן שבהדרגה יהפכו לצירים לא סדירים אשר עוצמתם סבילה. לאט לאט הם יעשו סדירים וצפופים יותר. אורך שלב זה מאוד משתנה מאישה לאישה. בשעות הללו של טרום הלידה מומלץ להתכנס פנימה, יש בהן חיבור עמוק לעצמנו, לעובר שלנו ולבן/ת הזוג. רצוי להעביר את הזמן הזה בבית, בטבע או במקום אחר בו את מרגישה בנוח ובנוכחותם של אנשים שאוהבים אותך ותומכים בך, או לבד. יעזור מאוד ויקדם את הלידה בשלב זה כל דבר שיגביר את רמות האוקסיטוצין בגוף. קיום יחסי מין (במידה ולא הייתה ירידת מים) גם גורמת להפרשת אוקסיטוצין וגם בנוזל הזרע קיים הורמון הפרוסטגלנדין שעוזר בריכוך צוואר הרחם. בכלל קרבה פיזית, נשיקות, חיבוקים, ליטופים, מקלחת נעימה, מוזיקה וכל דבר שיגרום לך להרגיש רגועה. יכול להיות שתחושי רעבה ואז כדאי להזין את עצמך במזונות מחזקים, מיצים טבעיים ושייקים על מנת לאגור כוחות לשעות הבאות. מקלחות חמימות או חימום אזור הסקרום ע”י בקבוק חם, מגע יד חמה או עיסוי עדין יקל, ירגיע ויאפשר לך לחדש כוחות עד הגל הבא. מכיוון שהעובר מתחיל כעת לפלס את דרכו כלפיי מטה נרצה לשהות כמה שאפשר בתנוחות שפותחות את החלק העליון של האגן. הנה כמה דוגמאות לתנוחות כאלו:
– בעמידה לקרב עקבים זה לזה כאשר אצבעות כפות הרגליים פונות החוצה. ניתן לבצע זאת גם בהישענות קדימה.
– לעמוד בסיכול רגליים. כלומר להביא את רגל ימין לעמוד בצד שמאל של הרגל השמאלית.
– להתלות עם הידיים על משהו גבוה, ברכיים לצדדים והעקבים קרובים זה לזה.
– בישיבה על מיטהכיסא, ברכיים פתוחות לצדדים ולהצמיד את כפות הרגליים זו לזו.
– בשכיבה על הצד, להיעזר בכדור “בוטן” או בכמה כריות בין הרגליים, כך שהברך העליונה תהיה גבוהה יותר מכף הרגל העליונה .
– בעמידה על הברכיים או בכריעה, להישען על כדור פיזיו/כורסא/מיטה, ברכיים בפיסוק וכפות רגליים נצמדות זו לזו. - השלב הפעיל – בשלב זה הצירים נעשים צפופים יותר, מתחזקים ומתארכים. מגיעים כל חמש דקות בערך ובהדרגה המרווח ביניהם מצטמצם לכל 2-3 דקות כאשר כל ציר הוא כדקה. סביר להניח שבשלב הזה צוואר הרחם כבר מחוק והפתיחה התקדמה. העובר מתקדם כמעט לאזור אמצע האגן ולכן יש להשתדל לשמור על תנועה חופשית של האגן כדי שהסקרום יוכל לזוז אחורה ולפנות מקום לתינוק. עדיף להימנע משכיבה על הגב מכיוון שתנוחה זו ממש סוגרת את האגן. המשיכי לשהות בתנוחות שציינתי מעלה, נענעי וסובבי את האגן בעדינות. אם את מרגישה עייפה נוחי באחת מתנוחות הישיבה תוך הישענות על משהו יציב/בן/ת הזוג או שכבי על הצד. עם התקדמות הלידה התחילי לשלב את אותן תנוחות בהן היית עד עכשיו רק שהברכיים נצמדות זו לזו וכפות הרגליים מתרחקות זו מזו. (הפוך ממה שעשית קודם. לדוגמא: אם קודם שכבת על הצד, עם כריות בין הרגליים כך שהברך העליונה הייתה גבוהה מכף הרגל העליונה כעת עשי אותו הדבר רק שהברך העליונה תהיה נמוכה מכף הרגל התחתונה וכן הלאה) זה יאפשר לחלק האמצעי של האגן להיפתח.
זכרי, ככל שהצירים עוצמתיים יותר כך הם יעילים יותר ומקדמים את המפגש המיוחל עם תינוקך. - שלב המעבר – כנראה שהצירים שתחווי בשלב הזה יהיו מאוד אינטנסיביים, כמעט ללא רווח ביניהם. בשלב זה צוואר הרחם יפתח פתיחה מלאה והעובר יתקדם לכיוון פתח היציאה. שלב זה מאופיין בדרך כלל בשינוי מצב הרוח, חוסר סבלנות, ייאוש, הרגשה שאת לא מסוגלת יותר. מעודד לדעת בזמן זה שהלידה ממש קרובה ובעוד כמה רגעים הכאב יעלם ואת תאחזי בתינוק שלך. השתדלי לנצל כל רגע של הפסקה בין הצירים למנוחה עמוקה (כן זה אפשרי). זה הזמן להיות קשובה ביותר לעצמך, להרגיש איך הגוף שלך רוצה לזוז עכשיו או באיזו תנוחה את מעדיפה להיות באופן הכי אינסטינקטיבי. אם לא עשית זאת עד עכשיו רצוי מאוד שתיכנסי למים בשלב זה (בריכת לידה) כדי להתמודד טוב יותר עם צירי הלחץ שיגיעו בקרוב.
השלב השני – מפתיחה מלאה ועד יציאת התינוק. מוכר גם כ”שלב הלחיצות”. הצירים בשלב הזה לא בהכרח כואבים יותר. יש נשים שאומרות שהשלב זה נחווה עבורן כהקלה כי עכשיו יש מה לעשות עם הצירים ולהשפיע על קצב הלידה, כלומר לדחוף כלפיי מטה. סימן המעיד על כך שהתינוק קרוב לפתח היציאה הוא הרגשה כאילו את צריכה להתפנות לשירותים. יש הרגשה של לחץ מאוד גדול בטוסיק. כל עוד את מסוגלת לכך התפני משתן וצואה, זה מפנה עוד מקום לתינוק לעבור. ייתכן והם יופרשו גם בעת יציאת התינוק, הכל בסדר, זה טבעי. לרוב לא תבחיני בכך בכלל והמיילדת פשוט תנגב ותשליך לפח. סביר להניח שתרגישי את רפלקס הלחיצה שהוא דחף עז ובלתי נשלט ללחוץ אך לעיתים הוא מגיע קצת לפני שהראש ממש בפתח ולכן חשוב להקשיב למיילדת שתכווין אותך מתי בדיוק ואיך ללחוץ כדי לשמור על רצפת האגן והפרינאום שלך.
מומלץ להתמקם בתנוחה אנכית שתאפשר לך לנצל את כוח הכבידה ושתפתח היטב את האגן לקראת יציאת התינוק. תנוחות מומלצות: כריעה (אם אינך סובלת מבעיות ברצפת האגן כמו סימפיזיוליזיס, טחורים וכו), עמידה על הברכיים תוך הישענות קדימה, עמידת שש ושכיבה על הצד. בסמוך להכתרה, כלומר לרגע בו הראש מתחיל לבצבץ ובעצם הנרתיק כמו יוצר כתר על ראשו, תוכלי להשתמש במראה קטנה כדי לראות את ההתקדמות מה שעשוי לדרבן אותך להמשיך או לחלופין לחוש את הראש עם אצבעותייך. אם את רוצה, את יכולה לקבל את התינוק שלך, כלומר להוציא אותו מתוכך ובעצם ליילד את עצמך. הודיעי על כך מראש למיילדת ובהנחה שהכל תקין היא תאפשר לך לעשות זאת בשמחה.
השלב השלישי – היפרדות השליה ולידתה. בשלב זה התינוק מונח עליך. לאחר מספר דקות הרחם תתחיל להתכווץ שוב, השליה שעדיין מחוברת בחבל הטבור לתינוק שלך, תיפרד מדופן הרחם ותתקדם לכיוון פתח היציאה. מומלץ להניק את התינוק בשלב הזה, הנקתו תעודד את הרחם לפלוט את השליה ולחזור לגודלה המקורי. כשהשליה עוברת בתעלת הלידה יש ריפוי משמעותי לאזור ולאחר מכן תחושי הקלה גדולה. ייתכן שהמיילדת תצטרך ללחוץ מעט על הבטן התחתונה שלך ולמשוך קלות בחבל הטבור (לאחר ניתוקו מהתינוק) כדי לעודד את השליה לצאת. לאחר מכן המיילדת תוודא את שלמותה של השליה.
השלב הרביעי – תקופת משכב הלידה
בברכת לידה טובה ובריאה,
עטר, דולה ומדריכת הכנה ללידה
0545887375
