בס”ד
התנאים הסביבתיים חשובים להתפתחות הלידה מבחינה רגשית ופיזית. הם צריכים לאפשר מרחב בטוח להתכנסות פנימה, הרגשת אמון, אווירה בה ניתן לשחרר שליטה ולהתמסר לתהליך- תקשורת מיטיבה עוזרת ליצור מרחב כזה, בו את יודעת שקולך נשמע, שרואים את הצרכים שלך, שרצונותייך חשובים, שמאמינים בך וביכולות שלך ומאפשרים לך את התנאים שאת צריכה כדי ללדת לידה רכה, בריאה ושמחה.
מה קורה כשאנחנו מרגישות שלא מקשיבים לנו, שאין לנו קול?
זה יכול ליצור תחושות בעוצמות שונות, ולהוציא מכל אחת משהו אחר. חלק מהנשים כלל לא ישימו לב, הן יעדיפו שיורידו מהן את האחריות ויבחרו בשבילן, חלק ירגישו קפואות, קטנות ומושתקות, שעושים הכל מעליהן ואין להן כלל בחירה על גופן. חלק ירגישו שזה מצריך מהן להיות על המשמר, לדרוש שליטה, להילחם על מקומן, להתנגד ואצל חלק מהנשים זה ייצור תחושות קשות של פחד, אובדן שליטה, מחיקה, התעלמות ולעיתים אף כפייה של ממש מצד המערכת.
התחושות האלו לרוב אינן מאפשרות יצירת אמון ומרחב בטוח, לכן נוצרות פעמים רבות אי הבנות ומתחים, עולות רמות האדרנלין והסטרס של האישה היולדת ואלו משפיעים על התפתחות הלידה, מעלים את הסיכון להתערבויות ומכבידים על החוויה של כל הנוכחות והנוכחים. לכן תקשורת מיטיבה בחדר הלידה, שפה משותפת והקשבה אלו כלים חשובים שיש לתת עליהם את הדעת עוד לפני. יש כמה סוגים של תקשורת סביב ההיריון, הלידה וזמן השהות בבית החולים לאחריה.
התקשורת שלך עם עצמך
קודם כל, כדי שתדעי מה את מרגישה, מה את רוצה ומה את צריכה- כדאי שתהיי קשובה קודם כל פנימה. קשובה לגוף שלך, לנוחות שלו, לרצונות שלו, לרגשות שעולים בך. וגם לתינוק/ת שבבטן, הקשיבי לתנועות והתזוזות שונות, טמפרמנט, מנח, סמכי על התקשורת בינכם/ן ושהתינוק/ת מתקשר/ת את הצרכים שלו/ה וכמובן, סמכי על עצמך, על התחושות שעולות בך. זכרי שהגוף שלך יודע ללדת, והתינוק/ת להיוולד וחלק גדול מהדרך הוא מיקוד הקשב בתוכך פנימה ואמונה בעצמך (אמא יודעת ♥️) בנוסף, ישנה חשיבות גדולה להכנה והלמידה המוקדמת שלך ושל בן/בת הזוג לפני הלידה – ידע של מושגים ויצירת שפה משותפת, יכולת לבקש דברים ספציפיים, לדעת מה לשאול ומתי ולהקטין את הסבירות שייווצרו מצבים בהם יש בחדר דיבור “מעל הראש” שאת ובן/בת הזוג לא חלק ממנו.
תקשורת בינך לבין המלווה שלך
עוד מלפני הלידה, בלידה ואל תוך החיים- בן/בת הזוג או כל מלווה שתבחרי לקחת איתך ללידה יכול להיות לך משאב, פיזי, רגשי, מנטלי וכן תקשורתי. ברמה האישית בינכם/ן התקשורת מתחילה עוד לפני הלידה, במהלך ההיריון, בהכנה המשותפת ללידה, ביכולת שלך לדבר את הצרכים שלך ושלו/ה לתת להם מענה. שבלידה יהיה לך אדם אהוב להישען עליו ולסמוך שיודע/ת להקשיב, לחזק ולעודד אותך, שתוכלי לדייק את העזרה ממנו/ה בדרך שתשמור על היחד שלכם/ן, שיודע/ת מה הרצונות והבחירות שלך ויכול/ה לתווך אותם למיילדת ולצוות, לשמור עליך ועל התינוק/ת, שיש בינכם/ן אווירה של שותפות שטווה את הדרך אל ההורות המשותפת דרך כל האתגרים והקשיים בדרך.
איך עושים את זה? – עוד לפני הלידה, דברו על הלידה עצמה, על החששות והציפיות של כל אחד מכם, מה יכול לעזור לך בלידה, כמה תוכנית הלידה ידועה לשניכם/שתיכן, מה את רוצה שיהיה עליו/ה לבקש או לדאוג לו בעבורך בשעת הצורך, מתי מודיעים ולמי על הלידה שמתחילה, מתי ולמי לשלוח תמונות, הציפיות לאחרי הלידה וכו’.
בזמן הלידה לא בהכרח יהיה קל לתקשר ולהגיד בדיוק מה צריך. אפשר להסכים לפני שהתקשורת תהיה קצרה וממוקדת, ולדעת שהיא חשובה מאוד לשני הצדדים. למשל, אם הוא/היא מעסה אותך בזמן ציר וזה לא בדיוק מה שאת צריכה- נסי לכוון אותו/ה, זה יכול להיות בקצרה, למשל- “יותר למעלה”, “חזק יותר”, “רק תניח/י את היד” או “אל תיגע/י, אני רק צריכה לשמוע אותך מדבר/ת” מה שאת צריכה באותו הרגע. ואז את מקבלת מה שאת צריכה, והשותף/ה שלך- פעיל/ה ותורם/ת. זה יחבר בינכם/ן , יעזור להפרשת הורמונים תומכי ומקדמי לידה ובאמת, יעשה לכם/ן, לזוגיות, להורות המשותפת וגם ללידה רק טוב. (זה נכון גם לזוגות ששומרים נגיעה בזמן הלידה, יש יותר מדרך אחת לתמוך ולהיות שם). אחרי הלידה התקשורת בינכם גם חשובה מאוד – עזרה הדדית, הכרה בקושי, הכלה, חלוקה ושיתוף הן בסיס מופלא לצליחת תקופות מורכבות וקשות. וכדאי להתחיל כבר מעכשיו.
התקשורת עם המיילדת
המיילדות הן למעשה פני המערכת הרפואית, מה שלעיתים מביא אל התקשורת את כל החששות והדעות שכבר יש לך ולבן/בת הזוג על המערכת (משלל סיפורים של אחרות/חוויות מלידות קודמות) וזה יכול ליצור הרבה הפרעות בתקשורת. כדאי לזכור שהמיילדות הן אנושיות, אוהבות אדם, הן חלק מהמערכת ומחויבות לפרוטוקולים אבל הן גם מיומנות ומנוסות וגם עובדות בעבודה נפלאה וזוכות לראות את נס החיים שוב ושוב ושוב. ברוב המקרים הן אוהבות את העבודה שלהן והן אוהבות את היולדות והן בעדך, רוצות שתהיה לך לידה טובה וחוויה טובה. עם הנחת היסוד הזו כבר הרבה יותר קל לעבוד.
יש זוגות שמגיעים עם מסמך תכנית לידה בשביל שהמיילדת תדע את הרצונות שלהם/ן. בנינו, המסמך הזה הוא קודם כל ובעיקר בשבילכם/ן. כדי שאת ובן/בת הזוג תדעו את הדברים החשובים לכם/ן ותכירו את האפשרויות טרם הלידה עצמה. כן, תביאו אותו לחדר הלידה, זה אכן יכול לעזור ולכוון את הצוות, אך אני מציעה שתשתדלו ליצור שיח נעים עם המיילדת ופשוט אמרו לה את הדברים באופן ישיר ובנועם. אם את אינך במצב לשוחח כי את מתקדמת וכאובה- בן/בת הזוג יכול/ה לשוחח איתה על זה. בקשו את הדברים החשובים לכם/ן בגובה העיניים, בקשו שיסבירו ויודיעו לכם/ן על פעולות ובדיקות שנעשות על גופכן. שאלו שאלות מכוונות ובקשו הסברים אם יש משהו שאינו ברור לכם.
המיילדת הציעה לבצע הליך מסויים? הנה שלוש שאלות שכדאי לזכור כדי לקבל החלטה ממקום של ידע:
- למה?
- אילו עוד אפשרויות יש?
- האם אפשר לחכות קצת / לבחור לא לעשות את זה?
כשיש תקשורת טובה ואווירה של אמון, יהיה לכם/ן יותר נעים ונוח לקבל את עמדת הצוות. גם כשאין ברירה אחרת, תוכלו לקבל שינויים ודברים שאינם קורים לפי הציפיות והתוכנית ולקבל באהבה את מה שהלידה מביאה איתה, בידיעה שאתם/ן בידיים מיומנות ומקצועיות.
התקשורת עם הדולה
ברוב המקרים דולה תיפגש אתכם/ן עוד לפני הלידה, במפגשים איתה תוכלו להרגיש את הכימיה- אם היא נעימה לכם/ן, אם היא משרה ביטחון ורוגע, אם היא מרגישה לכם/ן מקצועית וברורה, תדעו מה הניסיון שלה, באילו שיטות היא עובדת ובאילו כלים (ניתן גם לשוחח ולפגוש יותר מדולה אחת לפני שמחליטים). בחדר הלידה היא תוכל לעזור לכוון, לתווך, להסביר ולהזכיר לכם אפשרויות, היא תעבוד בשיתוף אתכם/ן ועם הצוות כדי לאפשר ללידה להתקדם באווירה טובה ושמחה. תפקידה לעזור להחזיק איתכם/ן ובעבורכם/ן את המרחב הבטוח, השמור, הנכון והמתאים ללדת בו, ככל הניתן. גם איתה כדאי לעשות תיאום ציפיות, להגדיר את גבולות התפקיד, להסדיר נושאים טכניים כמו גיבויים, באיזה שלב של הלידה היא מגיעה, תנאים כספיים, לדבר על צרכים ברורים ולהציף חששות, פחדים, טריגרים אפשריים וכל דבר שנראה לכם/ן חשוב. כדאי שהתקשורת עם הדולה שלך תהיה נינוחה, פתוחה, כנה ונעימה. שתרגישי שאיתה את בידיים אוהבות.
כל הרעיון על רגל אחת
- תקשורת מאפשרת מרחב בטוח ואמון- מה שאנחנו רוצות וצריכות בלידה, נפשית ופיזיולוגית.
- תקשורת מיטיבה מתחילה בלדעת את עצמך, להקשיב, להכיר ולסמוך על הגוף.
- בן/בת הזוג/המלווה שלך בלידה (ובחיים) הוא/היא משאב, עוגן, “נציג/ ה” ומתווך/ת מול הצוות.
- חדר לידה אינו חדר מלחמה, הסתכלו על הנשים והאנשים שבתוך המערכת ותתקשרו בגובה העיניים, כולן/ם במטרה אחת- לידה טובה ובריאה!
- הכנה ללידה נותנת כלים, מעלה ביטחון ומורידה לחץ. תעשו אותה יחד.
- תיאום ציפיות, שאילת שאלות (תקשורת, כבר אמרנו?)
- סבלנות, סבלנות, סבלנות.
“כל הדברים היפים באמת מגיעים בזמנם האיטי, הבלתי מתחשב” – דניאלה ספקטור.
נומיק – בידיים אוהבות
דולה, מדריכת הכנה ללידה, ארומתרפיסטית ורפלקסולוגית מוסמכת
מלווה במרכז הארץ, בעברית ובשפת הסימנים הישראלית.
054-5891441