מאת: אפרת לי עוז הנס
איך מגיעים להחלטה שאת רוצה לעשות את זה?
רציתי להיות פונדקאית עוד מגיל 18. ישבתי עם בן גרעין שלי (שהוא גיי) ואמרתי לו עם דמעות בעיניים ברגע מרגש, שאם איהנה להיות בהריון ותהיינה לי לידות קלות, אשמח לעשות לו ולבן הזוג שיהיה לו ילד. עוד לא הכרתי את מושג הפונדקאות. מאז, הספקתי להתחתן והחזקתי את החלום הזה. כשילדתי את הבכור שלי, זה ממש עלה ואז גיליתי שלנשים נשואות אין אפשרות להיות פונדקאיות ואפילו חשבנו, אני ובן זוגי אז, להתגרש כדי שאוכל להגשים חלום ולעזור למישהי. החלטנו שלא. וחיכיתי. איפשהו שם באמצע עוד דיברתי עם החבר ההוא, והתברר שאיני יכולה לעשות את ההפריה פה (כי לזוגות חד מיניים אין אפשרות להביא ילד בפונדקאות בארץ. מה שאומר שהייתי צריכה לטוס לשם ההפריה ולטוס ללידה וזה היה נראה מורכב מדי.) אז החלטנו לוותר.
בתום ההיריון של בני השלישי, יצאה כתבה ובה כתבו שעבר חוק המאשר לנשים נשואות להיות פונדקאיות. באותו רגע הבנתי שזה עומד לקרות. והתחלתי לברר. כשילדתי כבר התחלתי בכל הבדיקות וידעתי שכשתעבור שנה מהלידה אני עושה את זה. במקביל התחלתי לחפש זוג. פגשתי שתי נשים מסביבת הילדות שלי ולשתיהן סיפור דומה. ברגע שפגשתי את ר’, בכינו יחד והבנתי שזה זה.
מתי מבחינה חוקית זה אפשרי? ומה התנאים לכך?
התנאים הם רבים: גיל עד 38 , לפחות לידה קודמת אחת תקינה ופחות מארבע. עורכים בדיקות כבד, בדיקות דם רבות, הערכה פסיכיאטרית ופסיכולוגית וראיונות עם הוועדה לפונדקאות. כמו כן מראיינים גם את בן הזוג כדי לוודא שלא מכריחים אותי לכלום. בנוסף- הוועדה בודקת את החוזה שנחתם בין הפונדקאית לזוג ומאשרת את הסכומים.
איך עובר הריון כזה? האם את מתחברת לעובר או מעדיפה להימנע כדי לא להיקשר?
וואוו. מעניין ומרגש מאוד. במהלך ההיריון הבנתי שאם אני לא נקשרת אז יש פה בעיה. אני רוצה שהעוברית הזו תרגיש הכי הכי מקובלת ברחם/בעולם הזה, אז איך אשדר לה :”זה לא שלי?”
עם הליווי של מטפלת ותמיכה גדולה הבנתי ויצרתי לי מנטרה כזו שפשוט עושה בדיוק את מה שהרגשתי שצריך. גם עבורי וגם עבורה :”את בבטן שלי עכשיו , ובחוץ יש אמא ואבא שמחכים לך ממש ואני שומרת עליך . אני כאן ולא עוזבת אותך כשתיוולדי, אני תמיד אהיה כאן בשבילך. את אהובה ורצויה בעולם הזה.”
חודשיים לפני הלידה עשיתי תהליך מאוד עמוק של פרידה מההיריון , מהעוברית, מהחלום הזה שהוגשם. היה עמוק ומלמד.
היום אני מלווה נשים בתהליכים דומים , ובעוד הרבה אחרים.
מי היה איתך בחדר הלידה? האם נשארים בקשר אחרי?
הגעתי לשבוע 41 פלוס 3. עם סכרת הריונית גבולית מאוזנת. הערכת המשקל הייתה 4.200, ואני יולדת עוברים של 2.850 . מה שהביא את הצוות להמליץ על קיסרי. אני התעקשתי שר’ תהיה איתי בניתוח ולקח להם קצת זמן עד שהסכימו אבל זה היה לי מאוד מאוד חשוב.
אז אנחנו יושבות בחדר ניתוח, זהו ניתוח ראשון שלי, והיא מעלי ומלטפת את ראשי. ואנחנו מתווכחות אם היא כבר בחוץ או לא. ופתאום שומעות בכי. היא התחילה לנשק אותי ולחבק אותי ושתינו בכינו והיא לא הסכימה לעזוב אותי עד שלא שלחתי אותה אל הבת שלה. זה היה מאוד מאוד מרגש.
אחר כך היא הסכימה לאכול רק מהחלב שלי בשבועות הראשונים, עד שהאם אמרה שמספיק ולאט לאט החלב נגמר. (בקיבוץ הספיקו לקבל לכל מני תינוקות וילדים לשיפור החיסון עד אז)
נשארנו בקשר. הילדה קוראת לי ” אפרתי שלי” היא כבר בת 6 ומדהימה באופן יוצא מהרגיל. אנחנו קצת כמו משפחה עכשיו.
איך הילדים בבית מקבלים את זה שאת בהריון וחוזרת בלי עוד תינוק הביתה? איך בן הזוג שלך היו בתהליך?
הילדים עברו את זה מדהים. הם עברו הכנה מאוד יסודית ומהתחלה זה היה ברור. הבת שלי הייתה סקרנית אחרי ולכן לקחתי אותה כדי לראות את ל’ הקטנה. הם ידעו לתווך את זה ממש טוב לכל הקיבוץ כששאלו אותם. חוויה מדהימה לכולנו. בן הזוג היה מאוד בתמיכה. וגם עלו כל מיני פרוססים עמוקים אצלו ואצלנו.
מה חשוב שנשות מקצוע ילמדו מהחוויות שלך? מה אומרים בלידה? איזה משפטים לא אומרים בלידה
כשתומכת הלידה שאלה אותי לפני: “רגע, אבל מה בא לך שאגיד לך אחרי? לא יודעת אם מזל טוב יתאים..” עניתי לה שמבחינתי שתגיד לי סחתיין וזה יהיה מדהים. אז אחרי הלידה היא חיכתה לי עם שלט בריסטול ענק שהיה כתוב עליו עם מלא קישוטים “סחתיין” ועוד כל מיני. חשוב לקבל נראות והערכה. היה לי חשוב שתהיה איתי מישהי כל הזמן, או זמינה כל הזמן כי זה באמת מעבר חד. אושפזתי בנשים כי הם היו למעלה ביולדות. אז רציתי תמיכה די מתמדת. ובכלל לאחר קיסרי היה לי ממש קשה פיזית.
חשוב לי ממש לספר שזו חוויה משנת חיים. מעצימה כל כך ומחזקת. יש משהו מאוד משמעותי בללמוד לדבר את הגבולות שלי, את מה מתאים לי ומה לא, מה ברשותי ומה הוא החלטה של הזוג. להחליט החלטות שמערבות לא רק אותי אלא גם עוד אנשים. הייתי עושה זאת שוב ברגע. החוויה הזאת קרבה אותי עוד יותר אל תחום ההיריון והלידה. היום אני מלמדת בקורס דולות, מלמדת נשים איך לתמוך בלידה, אני מלווה דולות ותומכת בהן (סופרוויז’ן) באופן פרטי . כשנה לאחר החוויה הזו נפרדו דרכינו של אב ילדיי ושלי, והיום אני גם מלווה נשים בלידות מחדש של החיים: מלווה בתהליכי פרידה וגירושין, תהליך שתמיד מלווה בקפיצת גדילה משמעותית . בנוסף אני מלווה בטיפול זוגי ומשפחתי. ומטפלת בגישה שפיתחתי לטיפול מערכתי רב מימדי. כזה שמשלב את הגוף, הנפש והרוח. החל מתרפיות מגע רבות ומגוונות (כולל דיקור, רפלקסולוגיה, ארומתרפיה ועוד) ועד קונסטלציה משפחתית, תטא הילינג וטיפול מערכתי.
הלב שלי אוהב לטפל, ללוות , לתת ולעזור. מקווה ממש שאמשיך בייעוד הזה שלי. להזכיר את האהבה והריפוי. כמובן שאני עדיין מלווה נשים בלידה ומכינה ללידה. ותומכת בכל השלבים של פוריות, כניסה להריון ולידה ולאחריה. תודה רבה רבה . זכות וחסד לשתף את החוויה הזו.