קצת על שיטת אמית לידה

וטיפים למיילדות ומדריכות הכנה ללידה בנושא בדיקת פתיחה.

בס”ד

ראשית חשוב לי לציין, שאין לי בעלות על ה”אמת”. וכל מה שאני מוסרת, הוא התבוננות רבת שנים על אלפי נשים, וכן התבוננות פנימית עמוקה, על מנת להצליח ולהתחקות אחר תהליכים גופניים נפשיים בשדה הלידה ובמסע האישה מילדות לזיקנה.

שמי  אמית בן אליהו אני אם ל 11 ילדים (ואחד שבלב) את בני הבכור ילדתי בניתוח קיסרי אחרי זירוזים מגוונים שנמשכו ימים, במשגב לדך לפני 25 שנים. הייתי אז סטודנטית באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים בת 22. והייתי בטוחה שאני עושה שפגט ויוצא תינוק. רקדתי בלט קלאסי במשך מעל ל- 15 שנים. הייתי אלופת ישראל בשייט מפרשיות, הדרכתי בחברה להגנת הטבע, והייתה לי הזכות להדריך שם יחד עם  ד”ר אחינועם לב שגיא. הוסמכתי בשיטת אביבה לסיוע בפריון. אני מוסמכת לטיפול בקונסטלציה משפחתית. נ.ל.פ. תטא הילינג. ניהלתי קהילת קשישים במשך 13 שנים, וכן ניהלתי מערך חוגי ילדים שכלל מעל 600 ילדים ויותר מ 60 חוגים.

איך נוצרה שיטת אמית?

שיטת אמית היא לא יש מאין, היא שילוב של ידע שחלקו הלך לאיבוד כשהלידה הפכה לאירוע רפואי, אינטואיציה, ניסיון ידע אנטומי, מפגשים עם עשרות נשים חכמות. בניהן: מירב שרמן, ציפי מונט, ורד מילר, שרון ברתל, ועוד נשים רבות ומדהימות שמפגש איתן דייק, הוסיף גוון חדות וראיה מרחבית שאפשרה לבנות מודל דידקטי שיאפשר לאישה, כמו שהיא כלים מדויקים ללידה יותר מהירה ופחות כואבת.

לפני כארבע שנים ,התחלתי להכשיר דולות מוסמכות ותיקות ללמד את שיטת אמית. נכון להיום ישנן 44 מדריכות מוסמכות, חלקן ילדו בעצמן בשיטה חלקן פיזיותרפיסטיות ריצפת אגן, טכנאית אולטרסאונד, מיילדת מקפלן, מטפלות באמבריו בלאנס ואקווליבריו. רפלקסולוגיות ארומטרפיסטיות, ועוד. ורובן ככולן חוות בעבודתן את המתנה המדהימה שהשיטה נותנת לבני הזוג בלידה. כן, מקומו של בן הזוג לא ניפקד והוא חלק מאוד אינטגרלי בתהליך, יולדים יחד. (לא לשכוח לארגן לו ספא לאחר הלידה) בימים אלו התחלנו מדגם קדם מחקרי בליווי בי”ח מצפון הארץ. טבעתי מונח בשם ” הנראטיב האנטומי” המשקף בעיניי את היכולת של דיסציפלינות שונות לספר סיפור על מצבים שבגוף.

מה המטרה העיקרית של שיטה זו?

“שיטת אמית” להקלה משמעותית בכאבי צירים וקידום הלידה. בנויה מהבנה של  מקור הכאב בציר, כלומר תנועה לטרלית של הסקרואילייאק ג’וייט, ומתוך כך נבנה עיקרון תנועתי העובד על מנת לסייע למפרק למקסם את תנועתו בזמן ציר. את העיקרון של חמשת השלבים ניתן ליישם בכל תנוחה, שכיבה עמידה הליכה ישיבה וכד’. עבודה זו של יצירת המרחב הרחב והפתוח ביותר עבור התינוק לעבור בו בשילוב עם סנכרון של מערכת העצבים, המערכת הפריסטלטית והנשימה, מאפשר: עבודה יעילה ומתגמלת עבור היולדת. התמקדות בפעולה אקטיבית בזמן  ציר והפחתה סופר משמעותית של הכאב לצד סיוע לגוף למקסם פתיחה בהתאם לפוטנציאל  ההורמונלי שהיה באותו ציר.

מנגד, על מנת לממש את העבודה ומתוך התבוננות על המקצב הפנימי של התהליך, בין הצירים, עבודה על מערכת העצבים הפרא-סימפטתית על ידי הצפה רב חושית, שנצרבה בעבודה מקדימה, על מנת להעלות אוקסיטוצין באופן יזום בין הצירים. וכך נוצר מתווה מדויק של עבודה. הלידה איננה מרחב אמורפי של גלישה בין כאב לסבל וחוזר חלילה אלא, היא בעלת צורה, והכוח חוזר ליולדת הממוקדת שיודעת מה הגוף מבקש ואיך לתת לו מענה קשוב.  המטרה לתת לאישה כלי לא להיות נתמכת ונסמכת אלא בעלת הבית על גופה, שוב איננה נזקקת להצלה וישועה, גם לא מהדולה והמיילדת, אלא היא עצמה פועלת מבפנים כדי להעביר דרכה את החיים המתגלמים, והופכים אוטונומיים.

באשר לגישתי בנושא בדיקות הפתיחה, אתגר ופתרון

זכורה לי היטב חוויה מפוקפקת זו אשר בה חדרו לגופי אצבעות זרות, וקול חיצוני המורה לי להרפות נשמע ברקע. משמעות הדבר היא שעצם פעולת הבדיקה גורמת לכיווץ בנרתיק. כפי שטוענת אינה מי גסקין (מפיה של שירה הימליך מתרגמת “מיילדות רוחנית”) השרירים הפריסטלטיים בעלי אופי ביישני, אם ינעצו בך מבט, קרוב לוודאי שתשפיל עיניים. ישבת לך בשירותים, ואת שומעת דלת רכב של אישך נטרקת מלמטה, את מתכווצת. את עומדת על 6 ועושה קקי כשמישהו מסתכל, מתכווצת. את אימי בת ה 70 לימדו לשים יד מלפני הפה כשהיא צוחקת. כמובן אם ניכנס לך יתוש לאף או לעין. כל פעולה מבחוץ אל תוך או דרך שריר פריסטלטי תגרור תגובת כיווץ. הגוף החכם והטוב פשוט רוצה לשמור עליך, וככל שנשדר לו יותר ויותר פעמים במהלך הלידה שהוא צריך להתכווץ כדי להגן על האישה, נתבונן בו, נכניס לתוכו אצבעות, או אפילו נתנדב לעסות אותו עבור האישה, בסיטואציה זו תהיה זו פעולה מכאנית הגורמת לכיווץ. לכן אני גם לא תומכת בכל עיסויי הפרינאום והמתיחות שלו, הפרינאום לא צריך להיות רחב, אלא  גמיש. כדי להבין אילו כיווצים נמצאים ושם ואיך לשחררם, אכתוב  בפעם אחרת אם אתבקש.

אז איך אפשר לעשות בדיקת פתיחה (אך ורק אם היא הכרחית כמובן) בלי לגרום לנרתיק להתכווץ ולאישה השוכבת שם להתנתק מגופה, כמו אומרת “זה לא שייך לי חלק זה של הגוף, אעלם לי כאן עד שזה (בדיקת הפתיחה) ייעלם?” כדאי להמליץ לאישה לפני הכל להניח בעדינות את כף ידה על הפירנאום ולשאול אותו מה שלומו, ואם הוא מפחד? ואז לחקור טיפה מה היא מרגישה, תישאלי אותה, חם שם? פתוח? סגור? רטוב? בקשי ממנה לאט להכניס אצבע או שתיים ולמשש את הדפנות ולנסות להתקדם ולהרגיש אם יש שם עוד משהו?(צוואר הרחם) האם קשה או רך, קל או קשה להגיע אליו תבקשי מהאישה לעצום את עיניה ולדמיין את המחילה הגמישה הזאת (כמו סוללת דרך) שדרכה יעבור התינוק. ואז תגידי לה: שבעוד כמה רגעים, תוכלי להסביר לה מה היא הרגישה. ומה זה מבשר והיא  תלמד על עצמה , וטוב  שכבר בדמיונה וגופה סללה את הדרך לתינוקי שלה.

כמובן שהיא תניח שני אגרופים מתחת לטוסיק כדי לייצב את האגן בצורה בה הגישה אל הצוואר תהיה רכה וקלה.(הרי  לא היית עושה משטח גרון למי שסנטרו צמוד לחזהו). ואז רק תניחי את כף היד בעדינות על הפתח. (לא נכנסים לבית בלי לדפוק, ולחכות לתשובה) את מחכה שם עד אשר הדלת נפתחת. את תרגישי מתי הגוף של האישה, נשם מספיק כדי לארח את אצבעותייך בקודש הקודשים. ואז תתחילי לתאר לה, מה היא הרגישה. ספרי לה שהדפנות הן הנרתיק והן רכות וגמישות ולתינוק יהיה קל לעבור דרכן. ספרי לה שהבליטה בצורת פה של ברווז(אם היא ולדנית) כבר ממש רכה ואורכה רק סנטימטר וזה מראה שהצוואר התרכך והתקצר שהוא כמו חולצת גולף שבקרוב ראש התינוק יעבור דרכה. וכו’

בזמן זה היא שוכבת ומוחה מדמיין את עצמה בתוכה. ולכן היא נמצאת בפאזה של סקרנות. סקרנות היא מצב תודעתי שגורם לשרירים הפריסטלטיים להיפתח כדי לקבל משהו חדש לתוכם. דמייני עיניים סקרניות. ותביני, איזה שירות ניפלא עשית לאישה ולתינוקה.(ומה בעצם החלופה?) אם אישה מפחדת מאוד שתעלת הלידה שלה צרה, רק ספרי לה שהנרתיק הוא שמיכה גמישה העוטפת את הנשמה החדשה בבואה. והיא מותאמת להתגמש בדיוק במידה שהתינוק שלה צריך. ניתן כמובן עוד להרחיב רבות, אך קצרה היריעה בפורמט זה.

 

באהבה עמוקה לנשים ואנשים. למערות אור דרכן יורדות נשמות לעולם, ולברכת דרך עוטפת. ניתן לצפות בתכנים נוספים באתר שלי, בסרטונים באינסטגרם  וביוטיוב של רעיונות חדשים ליישום ידע ישן.  קורסי הכשרה לנשות מקצוע נפתחים בערך פעם פעמיים בשנה. ניתן להזמין הרצאות לאנשי מקצוע ולכל מי שמחפשת קצת השראה ומבט אחר. שנזכה לעשות רק טוב בה’